רחוב האלון 33, רמות יצחק, נשר.
טלפון 24/7: 077-4402501

דמודקס

 
דמודקס-דמודיקוזיס בכלבים וחתולים
 

דמודיקוזיס היא מחלה שנגרמת מטפיל הדמודקס. דמודקס הינו טפיל מיקרוסקופי, שייך למשפחת האקריות, תושב של קבע בעורם של הכלבים והחתולים שחי בזקיקי השיער ובלוטות החלב הנילוות לזקיקים. בתנאים מסוימים כגון: ריבוי טפילי מעיים, תרופות מדכאות מערכת חיסונית, תזונה לקויה  ומתח, הטפיל מתחיל להתרבות ולשגשג וגורם למחלת עור. הכלב "מקבל" לראשונהאת הטפיל בעת היותו גור בן מספר ימים מהאם.

דמודיקוזיס מקומי בכלבים
לקויות מקומיות בעור שנוצרות מריבוי יתר של טפיל הדמודקס באיזור מקומי מוגבל בעור. מרבית המקרים נראים בין גיל 3-6 חודשים.
הלקות בעור נראית כתקרחות בעור, בעלת דרגה משתנה של אדמומיות, לעיתים לא נראית כל אדמומיות באיזור. השחרה של האיזור בעקבות פיגמנטציה מקומית, לרוב הנגע איננו מגרד אלא אם כן הוא מזדהם משנית עקב חיידקים.
אבחנות מבדלות- פיודרמה שטחית של העור,פטרת עור, טראומה מקומית.
איבחון- מגרדי עור עמוקים ובדיקה מיקרוסקופית יאתרו את הטפיל הבוגר ו/או צורות צעירות יותר.
טיפול - העלמת תנאים שעלולים לגרום לטפיל להתרבות יתר על המידה.
יש לטפל בדלקת משניות. בטפיל עצמו ניתן לטפל במספר דרכים: שמפו בנזואיל פרוקסיד, תמיסת אמיטרז מדוללת ותרחיץ בנזיל בנזואט.

הבעיה בדר"כ חולפת תוך 4 עד 8 שבועות מתחילת הטיפול, יש להפסיק את הטיפול כאשר מגרדי ביקורת הינם שלילים לטפילים. בחלק קטן מהמיקרים המחלה עלולה להחריף למצב של דמודיקוזיס מפושט על פני חלקים נרחבים מהעור, ובמצב זה יש לשנות את הטיפול הניתן.



טפיל הדמודקס הבוגר מסוג D.canis , כפי שהוא נראה במיקרוסקופ.

דמודיקוזיס מפושט בכלבים

במצב זה המחלה איננה מקומית, אלא מצב שבו השיגשוג של הטפיל הנו נרחב, וכתוצאה מכך נגרמת מחלת עור על חלקים נרחבים מגוף הכלב, לעיתים על פני הגוף כולו.
המחלה יכולה להופיע בכלבים צעירים, בדר"כ בני 3 חודשים עד שנה וחצי, ובכלבים בוגרים וזקנים בדר"כ על רקע של ירידה בתפקוד המערכת החיסונית (לדוגמא: מחלת קושינג, טיפול ממושך בסטרואידים, טיפול בתרופות מדכאות מערכת חיסונית, תת-תפקוד של בלוטת התריס, סכרת וסרטן).
המחלה נחשבת כמפושטת כאשר הנגעים מופיעים בחמש מקומות קטנים או יותר בגוף, או לחילופין כאשר היא נמצאת ביותר מאיזור נרחב אחד בגוף. בנוסף לסימני ההתקרחות סימנים נוספים יכולים להופיע, כגון: אדמומיות בדרגה משתנה, קסקסת, פיגמנטציה, התעבות של העור, דלקות משניות של העור בדרגות שונות (פיודרמה), הגדלת קשרי לימפה, ירידה בתיאבון ובחיוניות.
אבחנות מבדלות - פיודרמה ראשונית, פטרת, רגישות יתר (אלרגיה- למזון/פרעושים/אטופי), מחלות עור אוטואימוניות.
איבחון -  מגרדי עור עמוקים ובדיקה מיקרוסקופית בדר"כ מאבחנים את הבעיה.
המחלה אינה מדבקת לבני אדם או לחתולים (חתולים סובלים מזנים אחר של הטפיל הנקראים דמודקס קאטי ודמומדקס גאטוי).

טיפול
1. ביחוד בכלבים בוגרים, חשוב מאוד לאבחן האם יש בעיה שגרמה לירידה בתפקוד המערכת החיסונים, כי למעשה, התפשטות טפיל הדמודקס היא תסמין של הבעיה הראשונית. הסטוריה מלאה כולל טיפול תרופתי צריך להלקח בחשבון, בדיקות דם כלליות כולל בדיקות דם לתפקוד בלוטת התריס רצויות מאוד. 
2. במקרה של דמודיקוזיס מפושט בכלבה בוגרת שאינה מעוקרת, רצוי לעקר את הכלבה, מאחר ויחום או הריון עלולים לגרום להשנות הבעיה.
3. בעיות משניות, כגון פיודרמה צריכות להיות מטופלות על ידי אנטיביוטיקה לתקופה של חודש, ושטיפות באמצעות שמפו רפואי.
4. טיפול נגד הטפיל באמצעות טיפול תרופתי יומי דרך הפה באיברמקטין.
5. במיקרים שלא מגיבים טוב לטיפול דרך הפה ניתן לשלב טיפול חיצוני בוסף לטיפול דרך הפה.
6.הטיפול צריך להמשך כחודש נוסף, לאחר שבמגרד חוזר לא נראו יותר טפילים, מכך אפשר להבין שסבלנות היא דבר חשוב, מאחר והטיפול יכול לארוך מספר חודשים
7. כלבים מגזע קולי, רועה אוסטרלי או כלבים שמעורבים בגזעים אלו. אינם יכולים לקבל טיפול באיברמקטין (ותרופות דומות מאותה קבוצה) דרך הפה ובהזרקה, אלא אם נעשתה להם בדיקת דם שמראה שאינם נושאים את המוטציה הגנטית (MDR), מאחר וחומרים אלו רעילים להם. בכלבים אלו ניתן לטפל באמצעות טיפול חיצוני או בטיפול תרופתי דרך הפה בתרופה הנקראת מילבמיצין אוקסים (לא זמינה בארץ).

דמודיקוזיס בחתולים
הופעת מחלת הדמודקס בחתולים נגרמת ע"י טפיל שונה מזה המופיע בכלב. הזנים המופיעים בחתולים נקראים דמודקס קאטי ודמודקס גאטוי. כמו בכלבים, דמודקס קאטי הוא יושב קבע בעור החתול ואילו מקורו של דמודקס גאטוי איננו ידוע בשלב זה. המחלה נגרמת כשאר יש תנאים מקדימים למחלה שגורמים לטפיל להתפשט, כגון: ירידה בתפקוד המערכת החיסונית, וירוס הFIV  (איידס של חתולים), וירוס הלאוקמיה של חתולים, סרטן, סכרת, זאבת.
דמודיקוזיס מפושט בחתול שהגרם ע"י דמודקס קאטי הוא נדיר, באחרונה אובחנו בארה"ב מספר עולה של מקרים של דמודיקוזיס מפושט עקב דמודקס גאטוי.
כאשר המחלה היא מקומית היא מופיעה באוזן החיצונית, כדלקת אוזן חיצונית. מסביב לעיניים, על הראש ובצוואר.
אבחנות מבדלות - פטרת, טפילים חיצוניים אחרים, אטופי, אלרגיה למזון, אלופקיה פסיכוגנית.
איבחון- מגרדי עור עמוקים ושיטחיים. 
טיפול
1. ניתן לטפל בדמודקס קאטי באמצעות זריקות שבועיות של דורמקטין
2. שטיפות דו שבועיות באמיטרז מדולל (לא בחתולים סכרתיים).
 
אם יש לכם שאלות נוספות בנושא דמודקס, ניתן לצור קשר עם ד"ר שי קהל, וטרינר בנשר, באמצעות האתר, בפורום או בטלפון במרפאה 077-4402501
 
 

   

ברוכים הבאים

אתם מוזמנים להצטרף לעמוד הפייסבוק החדש של המרפאה לקבלת עדכונים יומיים. לחצו על האייקון בראש העמוד
 


 סטודנטים וחיילים זכאים להנחה בטיפולים שוטפים.


 מבצע קיץ: ניקוי שיניים לכלבים וחתולים. לפרטים נוספים, צרו קשר.  


חבר בארגון הרופאים
הוטרינריים לחיות בית
מרפאה וטרינרית - ד"ר שי קהל 2012 © כל הזכויות שמורות | רחוב האלון 33, רמות יצחק, נשר | טלפון 24/7: 077-4402501 
לייבסיטי - בניית אתרים